יום כיף בחמת גדר

ועדת הקהילה והמשפחה בתוכנית שילובים ארגנה יום כיף למשפחות יוצא העדה האתיופית בקריית חיים ובקריית שמואל. ההורים והילדים שייצאו ליום הכיף היו נרגשים מיום הכיף, בסה"כ השתתפו 270 נפשות...קרא בהרחבה

 חוג מצויינות לתלמידים מהעדה האתיופית במכללת גורדון

מכללת גורדון בשיתוף פרוייקט שילובים פתחו תוכנית לימודית לתלמידים מצטיינים שלומדים בבתי ספר יסודיים בעיר חיפה. הילדים מגיעים למכללה כל יום רביעי משעה שלוש עד השעה שש. במכללה מופעלות חוגים שונים...קרא בהרחבה

 מפגש ראשון עם פעילי הקהילה האתיופית

תוכנית שלובים: מפגש פעילים עם ראש עיריית חיפה עו"ד יונה יהב בהיכל העירייה.ראש עיריית חיפה עו"ד יונה יהב נפגש בפעם הראשונה עם פעילי הקהילה האתיופית שמשתתפים בתוכנית שילובים לאחר שתוכנית שלובים התחילה לפעול בעיר חיפה זה שנתיים. הפגישה נועדה עם ראש העיר וגב' רחל מתוקי לשמוע את הפעילים על הפעילויות השונות שנעשות בתוכנית שילובים ועל נושאים שמעקבים את השתלבותם והתקדמותם של העולים...קרא בהרחבה

 טיול לעיר הקודש-ירושלים

בעקבות חג הפסח משפחות יוצא העדה האתיופית תושבי קריית חיים וקריית שמואל יצאו לטיול לירושלים. הטיול אורגן ומומן ע"י תוכנית שילובים של שותפות חיפה -בוסטון. את הטיול ייזמה הוועדה להעצמת הקהילה והמשפחה בתוכנית שילובים, הרישום והאירגון נעשה ע"י מנהל מוקד שילובים מר גבי נגוסיה וצוות העובדים במוקד...קרא בהרחבה

 ביקור אמריקאים במרכז קליטה ספיר, קרית-ים

כ-600 אמרקאים עשו ביקור במרכז קליטה ספיר בקרית ים. מרכז קליטה ספיר שופץ לפני שלוש שנים בעזרת תרומתם של טובי לב מאמריקה. לצורך הביקור נבנו שני מבנים גדולים (אוהלים). באוהל אחד הוצגו תמונות של יהודים אתיופים שצולמו באתיופיה לפני עלייתם לארץ. לאחר הסיור באוהל התערכה האורחים התכנסו באוהל השני והוגש להם אוכל ושתיה...קרא בהרחבה

 ערב נוער

בני נוער ממועדון רסלר (מועדון צייטלין) ממזרח קריית חיים חגגו ערב שכולו נוער. מנהל המועדון זכריה הציג מצגת על הפעלויות שמתקיימות במועדון.
המועדון שהיה מוזנח שנים רבות שופץ בשנה האחרונה אודות למשפחת ארליך רסלר ולעיריית חיפה שלקחה חלק בשפוצו. כיום במועדון מתקיימים פעילויות מגוונות, חוגי ספורט שונים, חוגי מחשב, חוג דרבוקה.
בני הנוער שמשתתפים במועדון בחוגים השונים לקחו חלק נכבד בערב המרגש הזה. הילדים העלו הצגה בשם "גם לי יכול לקרות" ...קרא בהרחבה

 מפגש ראשון עם פעילי הקהילה האתיופית

תוכנית שלובים: מפגש פעילים עם ראש עיריית חיפה עו"ד יונה יהב בהיכל העירייה.ראש עיריית חיפה עו"ד יונה יהב נפגש בפעם הראשונה עם פעילי הקהילה האתיופית שמשתתפים בתוכנית שילובים לאחר שתוכנית שלובים התחילה לפעול בעיר חיפה זה שנתיים. הפגישה נועדה עם ראש העיר וגב' רחל מתוקי לשמוע את הפעילים על הפעילויות השונות שנעשות בתוכנית שילובים ועל נושאים שמעקבים את השתלבותם והתקדמותם של העולים.

תוכנית שילובים היא תוכנית שנבנתה לקדם את הקהילה האתיופית שנמצאת בעיר חיפה. במימון התוכנית משתתפים יהודי בוסטון, עיריית חיפה, משרדי ממשלה וארגונים שונים שרואים בשלובה של הקהילה בארץ.
עיריית חיפה לקחה אחריות להוציא לפועל את התוכנית. הקהילה האתיופית מתגוררת בשלושה אזורים עקריים בעיר חיפה. אזור מערב חיפה- מחנה דויד, שפרינצק ושער העלייה; מזרח חיפה- נווה שענן, חליסה, חטיבת כרמילי וקריית חיים קריית שמואל. במסגרת התוכנית מופעלות 4 וועדות - ועדת חינוך, וועדת משפחה וקהילה, וועדת תעסוקה עדת בריאות.

התוכנית היא רב שנתית, לחמש שנים. התוכנית כבר פועלת מזה שנתיים, הפעילים מקווים שבלוש השנים הבאות תתפוס תאוצה ותביא לשיניוי משמעותי בתחומים השונים, תעסוקה, בריאות, חינוך, קהילה ומשפחה.
חשוב לציין כי, הקהילה היא שותפה מלאה בכל ההחלטות הנוגעות לגורלה.
.הפעילים ביקשו מראש העיר להיפגש עם הקהילה והפעילים בקריית חיים ולשמוע מהן הבעיות שלה, ואכן הוא ישמח לבוא לפגוש את הקהילה.

 יהודי אתיופיה

עד המאה ה-14 לספירה ידוע אך מעט מאוד על יהודי אתיופיה. יש רק שברי מסורות ואגדות, המספרות כי במאה העשירית לספירה ניהלה יהודית המלכה מלחמה כנגד הנוצרים. מלבד זאת יש את סיפוריו של אלדד הדני, שכנראה מתובלים באגדות והפרזות ואמינותו מוטלת בספק רב. גם המלך האתיופי מן המאה ה-12 מזכיר את היהודים באתיופיה, אך לא מפרט.
 
ילד מהקהילה באחד ממחנות העלייה במדינה.בין המאה ה-14 ועד המאה ה-17 נאבקו יהודי אתיופיה בשליטים הנוצרים, על רקע דתי וכלכלי כאחד, מאבקים שלעתים הגיעו לכדי עימות צבאי. מהמאה ה-14 ישנם עדויות על "אייהוד", וישנו תיאור כתוב על מלחמתו של קיסר אתיופיה עמדה ציון (1314-1344) נגד "אנשים שהם כמו היהודים". יורשיו התמידו במאבק בקהילות היהודיות, שהתבצרו בהרי סמיאן בצפון המדינה. בין יורשיו, יצחק הראשון, קיסר אתיופיה בשנים 1414-1429 שהיה הקיסר הראשון שיצא בעצמו להילחם בביתא ישראל , גזר כי: "הנטבל לדת הנוצרית, יירש את אדמת אבותיו, ולא, פאלאסי יהיה". המילה פאלאס פירושה אריס או מבקר, קרי אנשים חסרי זכויות על קרקע. מכאן והלאה דבק המונח "פאלאשים" בבני העדה, שנושלו מבעלות על קרקעותיהם בין המאה ה-15 ועד המאה ה-17. במאות ה-15 וה-16 שומעים לראשונה על "פלאשה" סביב אגם טאנה.

באוקטובר 1935 פלשה איטליה הפשיסטית לאתיופיה וכוחותיה הצליחו להחזיק בשטחים ממנה במשך 5 שנים. שלטונם לא היטיב עם יהודי אתיופיה ורבים מהם הצטרפו לצבא האתיופי ולכוחות המורדים כנגד איטליה. לאחר סיום הכיבוש האיטלקי, עם חזרתו של הקיסר היילה סלאסי הוטב מצבם של היהודים. בשנת 1974 התחוללה הפיכה מרקסיסטית באתיופיה, והקולונל מנגיסטו היילה מאריאם עלה לשלטון, הקולונל התנגד לריכוז היהודים בכפרים ושכונות ייחודיות ודאג לפיזור אוכלוסין, כך שהיהודים נאלצו להתיישב בקרב אוכלוסייה שאינה יהודית.

אולם מצד שני ביטול הסדר הפיאודלי והלאמת כל האדמות בכפרים וחלוקתם מחדש באופן שווה לכל חקלאי היטיב עם היהודים.

עליית יהודי אתיופיה לישראל החלה בשנים 1977-1984 עלו 8,000 יהודים מאתיופיה לארץ. בשנים שלאחר מכן עלתה רוב הקהילה לארץ במספר שלבים, בעיקר ב"מבצע משה" ו"מבצע שלמה".

 יחסי אתיופיה וישראל

ישראל ואתיופיה מקיימות ביניהן יחסים של שלום ושיתוף פעולה. בין המדינות מתרחש מסחר הכולל יבוא וייצוא של סחורות, כמו גם שיתוף פעולה בעניין עלייתם של בני הקהילה לישראל.

ביוני 2004 נחתם הסכם לשיתוף פעולה תרבותי-חינוכי בין המדינות. בפגישה שנערכה בין ראש ממשלת אתיופיה ושר החוץ סילבן שלום, אמר ראש ממשלת אתיופיה כי "אתיופיה מעוניינת לסיים את הליך הבאת הפלשמורה לישראל בהקדם האפשרי וממשלת אתיופיה תסייע ככל שתוכל", והדגיש את חשיבות התיאום בין המדינות בנושא. לצורך זה ביקשה אתיופיה כי ישראל תעגן בחקיקה את החלטתה של ממשלת ישראל להעלות את בני הפלשמורה עד סוף 2007.